הרמת סינוס פתוחה / סגורה תחת מיקרוסקופ

שתף דף זה
הדמיה של הרמת סינוס פתוחה / סגורה תחת מיקרוסקופ
תוכן עניינים

באילו מקרים נצטרך טיפול הרמת סינוס פתוחה / סגורה?

איבוד של השיניים הטבעיות באזור הטוחנות העליונות, גורמת לספיגה פיזיולוגית של הרכס האלוואולרי במימד אורכי ורוחבי, ולא תמיד מאפשרת החדרת שתלים דנטליים בחלק האחורי של הלסת העליונה. ללא שחזור ובנייה של העצם עם השנים נוצרת פנאומטיזציה (סינוס רחב וגדול) של הסינוס המקסילארי. לצורך שחזור הרכס האלוואולרי בחלקו האחורי של הלסת העליונה צריכים לבצע הרמת סינוס בשיטה הפתוחה.

ניתוח של הרמת סינוס נחשב לשחזור רכס פופולרי ובטוח עם אחוזי הצלחה גבוהים. הרמת סינוס פתוחה נועדה בעיקר במקרים של עצם עצמית פחות מ-4 מ״מ. לפני ביצוע של הרמת סינוס חייבים לוודא שהסינוס בריא ומאוורר ללא פתלוגיה.

לצפייה בהליך של הרמת סינוס והשתלת שיניים תחת מיקרוסקופ >>

לנוחיותכם, תוכן עניינים המאפשר מעבר מהיר >>

אודות כותב המאמר ד״ר אריאל סביון


ד״ר אריאל סביון רופא שיניים משנת 2007, בעל תואר M.Sc מאסטר כפול (גרמניה) עם התמחות במדעי הלייזר ומדעי האימפלנטולוגיה (שתלים דנטליים) ברפואת שיניים. בעל דרגת MASTERSHIP ב- World Clinical Laser Institute, משמש כמנהל רפואי של תאגיד שיניים ״סביון מדיקל סנטר בע״מ. בעלים של מועדון לימודי Master Implant שמקדמת את תחום השתלות שיניים בלייזר. חבר הנהלה במועדון לימודי Microscopic Dental Club שמקדמת את תחום המיקרוסקופיה בארץ ובעולם. חוקר ומוביל דעה בתחום הלייזר הדנטלי והשתלות שתלים, יועץ לחברות דנטליות בינ״ל, בעל ניסיון נרחב בהרצאות בכנסים וקורסים בארץ ובעולם.

דוקטור אריאל סביון עם חולצת ממותגת עם רקע שחור

10 יתרונות להרמת סינוס פתוחה / סגורה תחת מיקרוסקופ

  1. הגדלת ראות ודיוק – הרמת סינוס תחת מיקרוסקופ טיפולי מגדילה את הראות והדיוק בביצוע הפרוצדורה.
  2. מניעת פגיעה בעורק המקסילארי – מיקרוסקופ מגדיל את האחוזים בחשיפת העורק המקסילארי, ומניעת פגיעה בו.
  3. כירורגיה זעירה ולא פולשנית – אין צורך בפתיחת חלון צדדי נרחב אלא בביצוע חלון קטן.
  4. שימוש בכפות קטנות (micro instruments) ולא אגרסיביות בזמן ביצוע הרמת רירית הסינוס.
  5. אפשרות לתפירת רירית הסינוס לאחר שנקרעה והקרע נרחב, עם חוטים מאוד דקים.
  6. שליטה מלאה בפרוצדורה ודיוק מירבי.
  7. תאורת לד חזקה שתורמת לנראות של האזור עם טווח הגדלה מתאים.
  8. קבלת החלטות על בסיס הדמיה מפורטת של המקום המטופל מאפשרת לרופא לקבל החלטות מושכלות לגבי סוג הרמת הסינוסים הדרושה, פתוחה או סגורה, בכל מקרה פרטני.
  9. ריפוי מהיר ומניעת צלקות – תפירה מתבצעת עם חוטים מאוד קטנים-זעירים (6-0)לריפוי מהיר של הרקמה הרכה, ומניעת הצטלקות של האזור בגלל החתך.
  10. ניתן לתעד את המקרה כולו (עם מצלמה מובנת בתוך המיקרוסקופ), לפרוטוקול.
תמונה משולבת לפני ואחרי של שיקום פה מלא והשתלות שתלים וחניכיים בשילוב סוגי לייזר

שיטה קלאסית VS מודרנית

  • הרמת סינוס סגורה – היינה טכניקה של הרמת סינוס בשיטה ״העיוורת״ ללא פתיחת חלון צדדית. הרמת סינוס מתבצעת דרך עצם הלסת מתוך חלל הפה ולא מהצד. תחילה מבצעים קדח עד רצפת הסינוס, ביצוע של שבר קטן ברצפת הסינוס, השתלת עצם, והברגת שתל.
  • הרמת סינוס פתוחה קלאסית – היינה טכניקה של פתיחת חלון צדדית בלסת העליונה בעזרת מכשיר ממונע (טורבינה). תחילה חושפים את ממברנת שניידריאן, מבצעים הרמה של המממברנה בעזרת כפות ייעודיות, ולבסוף משתילים עצם לתוך הסינוס.
  • הרמת סינוס בשיטה זעירה ולא פולשנית תחת מיקרוסקופ!  פציינטים רבים חוששים מביצוע ניתוח של הרמת סינוס בשיטה פתוחה ו/או סגורה בגלל סיבוכים רבים כגון: זיהום כרוני של הסינוס, נפיחות, המטומה, כאבים חזקים, פגיעה עורקית ודימום מסיבי, כישלון של השתלת עצם, בריחת השתל לתוך הסינוס, החלמה איטית. כיום, בעזרת מכשיר הגדלה מתאים (מיקרוסקופ), ומכשיר ייעודי – PIEZO – SURGERY – עם טיפים אולטרא סונים מיוחדים לחיתוך עצם. תחת מיקרוסקופ ומכשיר פייזו גדלים אחוזי הצלחה בביצוע הרמת סינוס בשיטה פתוחה ו/או סגורה, ואיתו קטנים אחוזי כישלונות וסיבוכים של הפרוצדורה האמורה.
הדמיה של הרמת סינוס פתוחה / סגורה תחת מיקרוסקופ

6 חסרונות בשימוש מכשיר ממונע (טורבינה) לעומת מכשיר PIEZO -SURGERY

  1. סיכון מוגבר לקריעת רירית – שימוש במכשיר ממונע (טורבינה), מגדיל את האחוזים בקריעת הרירית (ממברנת שניידראן) של הסינוס ומקטין את אחוזי ההצלחה בניתוח של הרמת סינוס.
  2. סיכון מוגבר לזיהום כרוני – קריעת הרירית יכול לגרום לזיהום כרוני של הסינוס המקסילרי ולכישלון השתלת עצם בגלל נדידת העצם בחלל הסינוס.
  3. סיכון לעורק – מכשיר ממונע יכול לפגוע בעורק שעובר בסינוס המקסילרי ויכול ליצור דימום מסיבי בגלל הקוטר שלו.
  4. סילוק העצם האוטוגנית – שימוש במכשיר ממונע (טורבינה) ולא עם מכשיר פייזו מסלקים את העצם האוטוגנית של הפציינט בזמן פתיחת חלון צדדית ללא אפשרות החזרה של העצם לאחר סיום הפרוצדורה.
  5. מכשיר פייזו מיועד לחיתוך עצם. בעזרת טיפים אוטרא סונים מיוחדים חותכים את העצם ומוציאים בלוק של עצם, טובלים אותה במים פזיולוגיים, ומחזירים אותה בסוף הפרוצדורה.
  6. אין שליטה מלאה על המכשיר הממונע בזמן הרמת הסינוס בגלל העוצמה שלו.
הרמת סינוס לייזר

אבחון סינוס בריא ולא מעובה או דלקתי

תחילה יש לבדוק את ההיסטוריה הרפואית של הפציינט ולבדוק:

צפו בד״ר סביון מבצע ומסביר על הרמת סינוס פתוחה או סגורה – למי זה מתאים?

כיצד לזהות זיהום פתולוגי?

  • אנמזה חיובית בהיסטוריה הרפואית לעיל.
  • סימפטומים של סינוסיטיס
  • סימנים של סינוס מעובה ולא מאוורר ע״פ הצילום
  • ביצוע ניתוח סינוס קודם שנעשה ונכשל
  • קוצר נשימה כרוני

במקרה כזה קודם כל פונים לייעוץ אצל מומחה לאף אוזן גרון לאבחנה, ייעוץ, וטיפול בהתאם.

שקופית קודמת
שקופית הבאה

תהליך הרמת סינוס פתוחה בשיטה של הרמת חלון צדדי

  1. הרדמה – ביצוע הרדמה איטית ועמוקה עם אובסטזין פורטה 4%.
  2. הרמת מתלה – לפני ביצוע של פתיחת מטלה עלינו לבדוק את האנטומיה של הסינוס במימד מזיאו -דיסטלי, עמדה אידיאלית לביצוע של פתיחת חלון, לוודא שיש רקמה קראטינית מספקת, ולהתייחס לשיניים השכנות במידה וקיימות.
  3. פתיחת חלון בשיטה זעירה ולא פולשנית – ניסור העצם של הסינוס ופתיחת חלון, החלון יכול להיות בצורה של מלבן או בצורה של עיגול. הניסור מתבצע באמצעות מכשיר piezo-surgery על מנת להקנות שליטה מלאה בזמן הניתוח ולמנוע קריעה של ממברנת שניידריאן. כמו כן הפייזו מונע התחממות של העצם ולא פוגע ברקמה רכה ובכלי דם.
  4. הרמת ממברנת שניידריאן – הרמה מתבצעת על ידי כפות מיוחדות לסינוס, הפרוצדורה דורשת מיומנות וזהירות רבה, לאחר הרמת ממברנת הסינוס ניתן לבצע מילוי עצם אדם ממקור אדם בשילוב מקור פרה.
  5. שימוש בממברנת פיברין – בכל פרוצדורה של הרמת הממברנה ו/או במידה וישנה קריעה של הממברנה מומלץ להניח ממברנה ביולוגית – פיברין (טסיות עשירות בפיברין) על מנת למנוע דליפה של גרגירי עצם לחלל הסינוס והיווצרות של תהליך דלקתי או סתימה של האוסטאום (המעבר בין האף לסינוס).
  6. הנחת ממברנת קולגן – לאחר מילוי הסינוס והשתלת עצם, מניחים ממברנת קולגן על מנת למנוע היווצרות של פיברובלסטים בין גרגירי העצם.
  7. תפרים – תפירה תתבצע עם חוט 5/0 ניילון על מנת למנוע טראומה על רקמה רכה. תפירה היא חלק מאוד חשוב בתהליך של הרמת סינוס.
  8. מעקב – במשך השבועיים הבאים הם קריטיים למטופל.
  9. הוראות – מתן אנטביוטיקה במשך 10 ימים, טיפות אף, איסור על קינוח אף, איסור על טיסות במשך חודש, משככי כאבים, סטרואידים, הימנעות מפעילות גופנית, צילום פנורמי. הורדת תפרין לאחר שבועיים ימים.

סרטון אנימציה המתאר הרמת סינוס >>

מה ההבדל בין הרמת סינוס להשתלת עצם?

הרמת סינוסהשתלת עצם
הליך כירורגי שמטרתו בעיקר הגדלת נפח העצם באזור האחורי של הלסת העליונההשתלת עצם, היא מונח רחב יותר לעומת הרמת סינוס.
ההליך נדרש כאשר העצם נספגת בגלל אובדן שיניים או גורמים אחרים, וכאשר חסרה מסת עצם מספקת כדי לתמוך בשתלים דנטליים. השתלת עצם מבוצעת מסיבות שונות, כגון תיקון פגמים בעצם, שיקום אסתטי באזור הפנים ועוד.
במהלך הרמת סינוס, קרום הסינוס מורם בעדינות, ושתל עצם ממוקם בחלל שנוצר, ולמעשה “מרים” את רצפת הסינוס כדי ליצור גובה עצם הולם.
השתלת עצם מבוצעת מסיבות שונות, כגון תיקון פגמים בעצם, שיקום אסתטי באזור הפנים ועוד.

האם יש הבדל בהחלמה בין הרמת סינוס סגורה לפתוחה?

לאחר הרמת סינוס והשתלת עצם בין אם בשיטה פתוחה ובין אם בשיטה סגורה, תהליך ההחלמה כולל כמה מאפיינים משותפים. למשל:

  • מטופלים צפויים לחוות מידה מסוימת של נפיחות, אי נוחות ושטפי דם לימים מספר.
  • בהחלמה, מקובל להשתמש בתרופות אנטי דלקתיות ומשככי כאבים, להפחתת אי הנעימות.
  • לאחר הטיפול ישנן הנחיות תזונתיות שצריך לעמוד בהן. כמו כן נדרשת הימנעות מלעיסה בצד המטופל על פי הוראות הרופא (לרוב לכמה שבועות).

מניעה וטיפול לאחר זיהום בביצוע הרמת סינוס

  • לאחר ביצוע הרמת סינוס יכולה להיות נפיחות ו/או הכחלה ו/או אי נוחות ו/או כאבים למגע בימים ראשונים שחולפים ועד לאחר 3 שבועות ו/או דימום קל מהאף. כל הסימפטומים אמורים להיעלם עד שלושה שבועות מיום הניתוח.
  • לפני ביצוע הרמת סינוס נוטלים אנטביוטיקה של אאוגמנטין 875 מ״ג פעמים ביום, מתחילים ליטול 24 שעות לפני ביצוע הניתוח. ולאחר הניתוח ממשיכים ליטול במשך 7 ימים נוספים.
  • הופעת סימפטומים לאחר 3 שבועות – יש צורך בביצוע צילום סיטי וביצוע הערכה מחדש, אנדוסקופיה של הסינוס יכולה לעזור באבחנה.
  • השתלת עצם מזוהם תחת ממברנת סינוס – כאשר בצילום נראה ממברנה שלמה ולא קרועה(שניידריאן) שמחזיקה את גרגירי העצם, והעצם עצמו הזדהם, המוגלה יוצאת מהחתך עצמו, הטיפול שמבוצע יכול להיות תרופתי בלבד ע״י אאוגמנטין פעמיים ביום ומטרינדזול 500 מ״ג 3 פעמים ביום במשך שבוע עד 10 ימים. אם הסימפטומים לא נעלמו לאחר 10 ימים, הפציינט ממשיך ליטול עוד שבוע, אם זה לא עוזר, אז יש צורך בהוצאת העצם בשילוב של אנטביוטיקה.

מרפאת סביון מדיקל סנטר של ד”ר אריאל סביון מציעה לכם להגיע ולהתרשם ממרפאת השיניים המובילה והחדשנית בתחום, מגוון רחב של רופאים מובילים ובעלי ניסיון שכל רצונם הוא להפוך את החיוך ואתכם לשלמים יותר.

ד"ר אריאל סביון
ד"ר אריאל סביון

ד״ר אריאל סביון רופא שיניים מעל 15 שנה, בעל תואר מאסטר כפול (גרמניה) במדעי הלייזר ומדעי האימפלנטולוגיה (שתלים דנטליים). משמש כמנהל רפואי של תאגיד שיניים ״סביון מדיקל סנטר בע״מ. בעלים של מועדון לימודי יוקרתי master_ implant, המכשיר רופאי שיניים בתחומים שונים. מדריך מוסמך היחידי בארץ של World Clinical Laser Institute בתחום מדעי הלייזר ברפואת שיניים בישראל. ד״ר סביון, מוביל דעה של חברות מובילות בארץ ובעולם, חוקר ומרצה בינלאומי בתחום רפואת שיניים בלייזר, רפואת חניכיים ושתלים דנטליים.

לפרטים נוספים וקביעת תור צרו קשר עוד היום

10 טיפים לציפויי חרסינה

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​