רפואת השיניים עוברת מהפכה טכנולוגית בשנים האחרונות, כאשר השימוש באנרגיית הלייזר בהשתלות שיניים מוביל את הטיפול המיקרו-כירורגי לקדמת הטכנולוגיה. השתלה דנטלית בלייזר בשילוב מיקרוסקופ טיפולי מוגדרת כטיפול כירורגי זעיר – פולשני, אשר מאיץ את תהליך הריפוי לאחר ההשתלה לעומת טיפול פולשני בעל סיבוכים, וסיכונים רבים לרבות החלמה ממושכת, במיוחד בחולים סיסטמטיים.
טיפול פולשני בעל סיבוכים, וסיכונים רבים לרבות החלמה ממושכת, במיוחד בחולים סיסטמטיים.
לא מעט מטופלים חוששים מטיפול כירורגי הכולל התקנת שתלים דנטליים. עצם המילה ״ניתוח״ מכניסה רבים לחרדה דנטלית וגורמת לדחייה של הטיפול.
התפתחות של סוגי לייזר עם אורכי גל שונים בשני העשורים האחרונים, מאפשרת כיום באמצעות תהליכי לזירה, לעומת תהליכי קדיחה, להתקין שתל דנטלי ללא חתכים וללא תפרים, כך שהטיפול המאיים הופך לקל ופשוט יותר. פרסנו לפניכם את היתרונות של השתלות שיניים בסוגי לייזר שונים.
1. דימום – אנרגיית האור של הלייזר מאפשר טיפול כירורגי עם דימום מזערי. לייזר ממשפחת ארביום נקלט היטב במים, ומיועד לטיפול ברקמה רכה וקשה (עצם).
הטיפול ברקמה רכה באמצעות לייזר מייצר המוסטזיס (שמירה על תנאים פנימיים יציבים) מקנה טיפול נוח בעצם ללא חימום של העצם, לפני החדרת השתל הדנטלי.
בשיטה הקונבנציונלית – לכל אורך הטיפול יש דימום מהחניכיים, במיוחד מחניכיים או רקמה רכה דלקתית, פוגע בראות ובשליטה בזמן הפרוצדורה הכירורגית. אנרגיית הלייזר מאפשרת יצירת קריש דם יציב ללא תפרים.
באנרגיית הלייזר מנדפים רקמת חניכיים בקוטר של השתל, ובאמצעות תהליכי הלזירה מבצעים ״קידוח״ בעצם ומחדירים את השתל הדנטלי, ללא פתיחה וסגירה של החניכיים. בשיטה הקונבנציונלית – מתבצע חתך רחב באמצעות סכין מנתחים ומורם מתלה על מנת לחשוף את העצם לקידוח השתל.
2. חיטוי – מטופלים עם מחלות חניכיים כרוניות יפתחו מחלות של רקמה רכה וספיגת עצם סביב שתלים במרוצת הזמן עקב חיידקים שלא סולקו מצינורות העצם ומהרקמה הרכה במהלך ההשתלה הדנטלית.
שימוש באנרגיית הלייזר במהלך ההליך הכירורגי, יקטול ונדף חיידקים אנאירוביים (לא אוהבי חמצן) ויעלה את סיכויי ההישרדות של השתל הדנטלי ברקמה קשה ורכה. שימוש באורכי גל משולב מאוד חשוב בשלב זה, כמו שמאוד חשובה ההכשרה ומיומנות רופא בטיפול בסוגי לייזר.
בשיטה הקונבנציונלית (מכנית בלבד), אין את היכולת לנדף חיידקים מצינורות העצם או לקלף רקמה דלקתית הדבוקה לעצם (לרוב לאחר עקירות שיניים עם דלקת סב-חודית) ובזמן החדרת השתל, הרקמה הדלקתית מונעת בניית עצם סביב השתל וגורמת לכישלונו במרוצת השנים.
3. כאבים – שימוש באנרגיית הלייזר נטולת כאבים בזמן הפרוצדורה הכירורגית. לאחר הטיפול, הכאבים מינימליים ונמשכים זמן קצר בלבד. לרוב, ללא צורך בנטילת אנטביוטיקה לאחר הטיפול הכירורגי. תרופות לשיכוך כאבים בעת הצורך בלבד. בזמן החדרת אנרגיית הלייזר בשלב ההשתלה, מתרחשת ביוסטימולציה ללא חימום של העצם, (פעולה התורמת לזרימת דם טובה בצינורות העצם), לפעילות תאית אשר מאיצה את הליך הריפוי באזור ההשתלה, ולשיכוך כאבים. בסוף הטיפול ניתן לבצע שיכוך כאבים וביצוע סטימולציה באמצעות לייזר דיודה אשר מאיץ את תהליך הריפוי. קלינית יש כ 90% ירידה בכאב לאחר השימוש בלייזר בפרוצדורה הכירורגית. בשיטה הקונבנציונלית – במהלך הטיפול ישנה תחושה של חוסר נוחות ולעיתים כאב. ישנם כאבים פוסטאופרטיביים המלווים בנפיחות וכאבים הנמשכים מספר שבועות.
בסוף הטיפול ניתן לבצע שיכוך כאבים וביצוע סטימולציה באמצעות לייזר דיודה אשר מאיץ את תהליך הריפוי. קלינית יש כ 90% ירידה בכאב לאחר השימוש בלייזר בפרוצדורה הכירורגית. בשיטה הקונבנציונלית – במהלך הטיפול ישנה תחושה של חוסר נוחות ולעיתים כאב. ישנם כאבים פוסטאופרטיביים המלווים בנפיחות וכאבים הנמשכים מספר שבועות.
4. שליטה בחרדה ובפוביה דנטלית – בעזרת השימוש בטכנולוגיית הלייזר, המטופל עובר את הפרוצדורה הניתוחית בצורה אטראומטית, פחות דימומים, נפיחות, אי נוחות, וכאבים. בשיטה הקונבנציונלית – הדימום לכל אורך הטיפול ופתיחת החניכיים מעלים את החרדה והופכים את הטיפול לפחות נעים ויותר מלחיץ. אין רעש של המקדחה, אין ויברציות על העצם, אין חימום של העצם בזמן קידוח, כל התהליך קל ופשוט הן למטופל והן למשתיל. יחד עם זאת חשוב לבדוק מיומנות רופא בהשתלות שיניים בשילוב סוגי לייזר.
5. טיפול בזיהום במעמד ההשתלה – במקרים של שן עם דלקת סב חודית או עם הרס כותרתי נרחב תת חניכי עם זיהום במכתשית, מתחייבת עקירת שן.
באמצעות אנרגיית הלייזר ניתן לחסוך שלב ניתוחי ולבצע השתלה מידית ביום אחד, ללא חשש לשארית של רקמה דלקתית באזור השן שנעקרה (דבר שעלול לפגוע בשתל ולגרום לאי קליטה של השתל). באמצעות הלייזר ניתן לשחרר את שורשי השן ללא פגיעה בעצם ולשמר את המכתשית באמצעות קילוף וניקוי הרקמה הדלקתית.
אנרגיית הלייזר נכנסת לתוך הטובולים של העצם, ומחטאה את הדלקת, מאיצה את תהליך הריפוי ומעודדת בנייה חדשה של עצם. באותו מעמד, ניתן לבצע השתלה מידית ללא כל חשש לזיהום של השתל או העצם המושתלת באמצעות תהליכי לזירה באנרגיית הלייזר.
בשיטה הקונבנציונלית – אין אפשרות לבצע את התהליך בטיפול אחד. התהליך מצריך שני טיפולים וטיפול אנטיביוטי לריפוי הדלקת. בטיפול הראשון תתבצע עקירת השן, לאחר מכן טיפול אנטיביוטי למשך כשבוע ובטיפול השני תתבצע ההשתלה. אנטיביוטיקה – לרוב, אין צורך במתן אנטיביוטיקה לפני הטיפול ואחרי הטיפול הכירורגי.
6. סיבוכים – עומק החדירה של תהליך הלזירה באמצעות אנרגית הלייזר מאוד שטחי (עד 30 מיקרון עומק) וניתן ליזור ללא כל חשש. היתרון בתהליכי הלזירה הוא שאין שכבת מרח בזמן הקידוח ואין חימום יתר של העצם, ולכן זרימת הדם בין צינורות טובה ואין נמק של העצם או ספיגת עצם מחימום יתר, אין פגיעה בכלי דם ובעצבים, וישנה שליטה מלאה בשלב ההשתלה.
בשיטה הקונבנציונלית – מתבצעת קדיחה שגורמת לתהליך החלמה קשה בגלל חימום העצם (במיוחד בעצם קשה) המייצרת בנוסף שכבת מרח. יתרה מזאת, קידוח אגרסיבי עלול לגרום לפגיעה עצבית ולדימום מסיבי בזמן ההשתלה.
7. חולים סיסטמיים ומעשנים – טכנולוגיית הלייזר מאפשרת להחדיר שתל ללא הרמת מתלה, וללא תפירה ולכן השיטה מתאימה במיוחד לחולים סיסטמיים ולמעשנים.
בשיטה הקונבנציונלית – בחולים עם מערכת חיסונית חלשה, יש חיתוך של כלי דם, חשיפה של העצם לסביבה לא סטרילית, ועיכוב של תהליכי ריפוי, במיוחד במעשנים וחולים סיסטמיים, לכן, גישה פולשנית מעלה את הסיכונים לזיהומים, להדקקות של רקמה רכה, לחשיפה של עצם ו/או שתלים, להחלמה קשה, לכאבים, ומורידה את אחוזי ההצלחה של הטיפול הכירורגי ואת הישרדות השתלים לטווח הארוך.
8. השפעה על עצם הלסת – אנרגיית הלייזר נבלעת במולקולות המים ולא מעלה את טמפרטורת העצם (אפקט טרמי). למעשה אין מגע ישיר בין הלייזר לעצם, ולכן יש פחות דימום בזמן הפרוצדורה ושליטה וראות טובה יותר במהלך הטיפול.
תהליך הלזירה ללא ויברציה וללא חיתוך גאומטרי מגן על העצם בכך שהוא מונע הסרה מסיבית של עצם ושחיקה של מתכת בעצם. טיפול בלייזר מעלה את סיכויי ההצלחה של הישרדות השתל בעצם לשנים רבות ללא התפתחות תהליך דלקתי סביב השתלים ופגיעה גרמית בעצם, דבר אשר עלול להביא לכשלון השתל.
בשיטה הקונבנציונלית – קידוח ומגע עם העצם ללא איריגציה של מים גורם לחימום העצם, וצינורות העצם יהיו ״סתומות״ בגלל שכבת המרח, אין זרימת עצם טובה מספיק, דבר שמעכב את תהליך הריפוי ואת אספקת דם שמזינה העצם והרקמה הרכה, ומתבטא בנפיחות והחלמה קשה למטופל ומעכב את הריפוי. לטווח הארוך, תהייה פגיעה גרמית סביב השתל, דבר שמעלה את ההסתברות לכישלון השתל במרוצת הזמן.
9. החלמה – הלייזר תורם לריפוי תקין ומסייע לחיבור (אוסטאואינטגרציה) של השתל לעצם, בכך ההחלמה הופכת לקצרה מאד. שימוש בלייזר בהכנת העצם להשתלה נותן ריפוי טוב יותר ותוצאות טובות יותר בחיבור בין סלילי השתל לבין העצם. ברוב המקרים המטופל חוזר לשגרה מלאה כבר למחרת.
בשיטה הקונבנציונלית – זמן הריפוי וההחלמה ארוכים יותר כתוצאה משימוש במקדח שגורם להסרה מיותרת של עצם בשלב ההכנה להשתלה הדנטלית. בשיטה זו, יש צורך בתפרים ולכן ההחלמה קשה וממושכת לרבות נפיחות וכאבים פוסט אופרטיביים.
10. סיכויי הצלחה – קרינת הלייזר על הרקמה הקשה מזרזת יצירה של פקטורי גדילה הנגזרים מהטסיות ומשפרים את היציבות של השתל בטווח הקצר והארוך.
שימוש בלייזר נותן אפקט בקטריוצידי בזמן תהליך הלזירה (אנרגיה חודרת לצינורות העצם). בשיטה הקונבנציונלית – במקרים של תהליך סב חודי ו/או ציסטה בעצם, קידוח בעצם אינו מספק, ויש חשש להתפתחות חוזרת של הזיהום ופגיעה בעצם ובשתל המושתל, יתרה מזאת, במקרים של עקירות באזור הסינוסים יכול לגרום לזיהום הסינוס ללא חיטוי של האזור.
במקרים ללא לייזר, מומלץ בשיניים עם זיהום לבצע עקירה ולהמתין לפחות 6 חודשים ורק אז לבצע השתלה. לעומת זאת, עם תהליכי לזירה ואנרגיית הלייזר ניתן להשתיל באותו מעמד עם ריפוי מואץ לרקמה בגלל תהליכים ביולוגיים של התאים וביוסטימולציה.
האם הטיפול מתאים לחולים סיסטמיים?
הטיפול בלייזר מומלץ לחולים סיסטמיים בעיקר לחולי סוכרת, לבעלי לחץ דם גבוהה, אנשים עם בעיות לב (חובה התייעצות עם הרופא המטפל) למטופלים הנוטלים ביפוספונטים. כפי שציינתי, הגישה היא זעיר-פולשנית, ולמטופלים עם מחלות סיסטמיות ניתן לבצע הכל ללא הרמת מתלה וללא תפרים דבר אשר יתרום להחלמה מהירה ללא סיבוכים מיותרים.
האם צריך הכשרה מיוחדת לטיפול שיניים בלייזרים?
חובה הכשרה לפני שמבצעים טיפול שיניים בלייזרים. חלל הפה מורכב מרקמות שונות, ושימוש לא נכון בלייזרים ברקמות שונות יותר יזיק מאשר יתרום. לכן, על הרופא לעבור הכשרה מקצועית על השימוש בלייזרים שונים ולהבין את הפעולה של הלייזר ושימוש בו לטובתו האישית ולטובת מטופליו.
שימוש לא נכון בלייזר יסכן את הרופא ואת המטופל. לכן על המטופלים חלה החובה לבדוק את ההכשרתו של הרופא המטפל בתחום הלייזרים ואת סוג הלייזרים ושימוש של אורכי גל שונים.
