מהן שיני בינה?
שיני בינה בוקעות בגילאים 18-30 והן השיניים האחרונות בסידרה. שיני בינה בוקעות בחלל הפה במנח ובצורה שונה לכל אחד ואחת, וגורמים לא פעם לכאבים, דלקות, לפריקורוניטיס, ולעששת בשן הסמוכה.
שן בינה כלואה היינו נבט שלא בוקע או בוקע לחלל הפה בצורה חלקית במנח מזיאלי או דיסטאלי וגורם ללחץ על השיניים לפניו ו/או לכאבים חזקים, ו/או לנפיחות ו/או כיס פריודונטלי.
בכתבה זו נלמד על:
אודות כותב המאמר ד״ר אריאל סביון
ד״ר אריאל סביון רופא שיניים מעל 15 שנה, בעל תואר מאסטר כפול (גרמניה) במדעי הלייזר ומדעי האימפלנטולוגיה (שתלים דנטליים).
משמש כמנהל רפואי של תאגיד שיניים ״סביון מדיקל סנטר בע״מ. בעלים של מועדון לימודי יוקרתי master_ implant, המכשיר רופאי שיניים בתחומים שונים.
מדריך מוסמך היחידי בארץ של World Clinical Laser Institute בתחום מדעי הלייזר ברפואת שיניים בישראל.
ד״ר סביון, מוביל דעה של חברות מובילות בארץ ובעולם, חוקר ומרצה בינלאומי בתחום רפואת שיניים בלייזר, רפואת חניכיים ושתלים דנטליים.
אילו בעיות נגרמות משיני בינה?
שיני בינה, הידועות גם בשם טוחנות שלישיות, עלולות לגרום למגוון בעיות כאשר הן צצות או לא מצליחות לבקוע כראוי. בעיות נפוצות הקשורות לשיני בינה כוללות:
- שיני בינה כלואות: זוהי הבעיה הנפוצה. כאשר לשיני בינה אין מספיק מקום בלסת לבקוע, הן עלולות להילכד מתחת לקו החניכיים או לעצם הלסת, מה שמוביל לכאב, נפיחות וזיהום. שיני בינה כלואות עלולות לפגוע גם בשיניים סמוכות, ולגרום לריקבון וזיהום. במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה צורך לבצע עקירת שן בינה כלואה בניתוח כדי למנוע סיבוכים נוספים.
- צפיפות: בקיעת שיני בינה עלולה לגרום לצפיפות וסגירה אם אין מספיק מקום בלסת כדי להכיל אותן. זה יכול לגרום להזזה של שיניים אחרות, לגרום לאי נוחות ולהגביר את הסיכון למחלות חניכיים ועששת.
- זיהום: שיני בינה שבוקעות חלקית יכולות ליצור “דש” של רקמת חניכיים שבו יכולים להתאסף חלקיקי מזון וחיידקים, מה שמוביל לדלקת וזיהום הידועים כפריקורוניטיס, לגרום לכאב, נפיחות וקושי לפתוח את הפה.
- עששת: קשה להגיע לשיני בינה ולנקות אותן כראוי, מה שהופך אותן לרגישות יותר לעששת ומחלות חניכיים.
- ציסטות וגידולים: למרות שאילו הן תופעות נדירות, שיני בינה עלולות לפתח סביבן ציסטות או גידולים, שעלולים לפגוע בשיניים ובעצם שמסביב.
מדוע מומלץ לעקור שן בינה?
בדרך כלל מומלץ לעקור שיני בינה כאשר מופיעים תסמינים כמו:
- שן בינה כלואה שעלולה להפעיל לחץ על השיניים הסמוכות וליצור בהמשך בעיות שרשרת בחניכיים ובלסת.
- כאבים
- נפיחות
- זיהום ודלקת
- ריקבון
- בעיה אורתודנטית
- הופכות למקום הצטברות של חיידקים העלולים לגרום להתפתחות עששת. מומלץ לעקור את שיני הבינה בגלל מיקומן. הן בוקעות אחרונות וגם נמצאות בקצה הלסתות דבר שמקשה על צחצוח ראוי וניקוי בחוט דנטלי
- עוד בעיות הפוגעות באיכות החיים של האדם.
תסמינים של שן בינה כלואה
שן בינה כלואה היא שן שלא מצליחה לבקוע במלואה, או בכלל, דרך רקמת החניכיים. זה יכול לגרום למגוון של תסמינים:
- כאב: כאב הוא אחד התסמינים השכיחים ביותר של שיני בינה כלואות. הכאב יכול להיות עמום או חד, ועשוי להיות מורגש בלסת, ליד השן הכלואה או בשיניים שמסביב.
- נפיחות: שיני בינה כלואות עלולות לגרום לנפיחות של רקמת החניכיים המקיפה את השן, ולגרום לאי נוחות ודלקת מסביב.
- נוקשות בלסת: שן בינה כלואה עלולה לגרום לנוקשות בלסת ולקושי לפתוח את הפה במלואו.
- קושי בלעיסה: שיני בינה שנכלאו עלולות לגרום לכאב ולנפיחות, וזה עלול להשפיע על יכולת הלעיסה.
- ריח רע מהפה: שיני בינה שבוקעות חלקית עלולות לרכז סביבן חלקיקי מזון והצטברות של חיידקים, מה שמוביל לריח רע מהפה.
- כאבי ראש: שיני בינה כלואות עלולות לגרום לכאבי ראש וכאבי אוזניים, במיוחד אם השן הכלואה ממוקמת ליד הסינוסים.
בסרטון: עקירת שן בינה כלואה באמצעות מיקרוסקופ – ד״ר אריאל סביון
סיבות נפוצות להופעת שן בינה כלואה
- חוסר מקום: הסיבה השכיחה ביותר לשן בינה כלואה היא חוסר מקום בלסת. אם אין מספיק מקום לשן לבקוע, היא עלולה להילכד מתחת לרקמת החניכיים או לעצם הלסת.
- התפתחות שן לא תקינה: שן בינה עלולה לפעמים להתפתח בזווית או בתנוחה חריגה, מה שיכול למנוע ממנה לבקוע ישר.
- חסימה: מאחר ושיני בינה הן אילו שבוקעות אחרונות, שן בינה עשויה להחסם על ידי שיניים או עצם אחרות, שימנעו ממנה מרחב לבקוע.
- דלקת חניכיים: מחלת חניכיים עלולה לגרום לדלקת ונפיחות, מה שעלול להקשות על שן בינה לבקוע כראוי.
אילו צילומים נדרשים לאבחון שיני בינה?
סוג הצילומים הנדרשים יהיה תלוי במטרה הספציפית של הצילום. באופן כללי, ישנם מספר סוגי צילומים שעשויים להידרש להליכים או טיפולי שיניים שונים:
1. צילומים דנטליים:
א. צילומים תוך אורליים הנלקחים בתוך הפה ומשמשים לצילום תמונות מפורטות של השיניים והחניכיים, באמצעותם ניתן להעריך את מיקומן של שיני הבינה, מה קורה סביבן.
ב. צילומים חוץ אורליים, הנלקחים מחוץ לפה ומשמשים לצילום פנים, הלסתות והצוואר כדי להעריך את מצב הלסת והפנים.
2. צילומים פנורמיים: צילומים המאפשרים מבט בזווית רחבה של השיניים, הלסתות והמבנים שמסביב. כדי להעריך את מיקומן של שיני הבינה וההשפעה שיש להן.
3. סריקות CT: הדמיה תלת מימדית משמשת לצילום תמונות מפורטות של השיניים, עצמות הלסת. כדי להעריך את מיקומן של שיני הבינה והשיניים המושפעות, מהן.
אפשרויות טיפול בשן בינה
| מקרה | טיפול מומלץ |
|---|---|
| שן בינה אינה מפריעה או כואבת | מעקב ובדיקות שיניים תקופתיות ובצילומי רנטגן |
| שן בינה בקעה חלקית אך היא מכוסה ברקמת חניכיים | הארכת כותרת והסרת חלק מרקמת החניכיים כדי לחשוף יותר מהשן |
| שינה בינה גורמת לזיהום או מורסה | לקיחת אנטיביוטיקה כדי להפחית את הדלקת |
| שם בינה כלואה או כואבת | עקירת השן |
אפשרויות הטיפול בשיני בינה תלויות במצב הספציפי ובחומרת הבעיה.
- מעקב: אם שן הבינה אינה גורמת לבעיות כלשהן, רופא השיניים עשוי להמליץ על מעקב אחריה כדי לוודא שהיא אינה גורמת נזק לשיניים או לחניכיים סמוכות. ייתכן שיהיה צורך בבדיקות שיניים תקופתיות ובצילומי רנטגן כדי לנטר את השן.
- הארכת כותרת: אם שן בינה בקעה חלקית אך היא מכוסה ברקמת חניכיים, ניתן להמליץ על הארכת כותרת. הליך זה כולל הסרת חלק מרקמת החניכיים כדי לחשוף יותר מהשן, מה שמאפשר ניקוי טוב יותר.
- טיפול אורתודונטי: במקרים מסוימים, טיפול יישור שיניים עשוי להיות נחוץ כדי לטפל בבעיות הנגרמות מצמיחת שיני בינה ולאפשר להן לצמוח כראוי.
- אנטיביוטיקה: אם שן בינה גורמת לזיהום או מורסה, רופא השיניים ימליץ על לקיחת אנטיביוטיקה כדי להפחית את הדלקת ולמנוע את התפשטות הזיהום.
- עקירה: כאשר שן בינה כלואה יש צורך לעקור אותה. גם אם היא לא כלואה, אבל גורמת באופן תדיר לכאב, נפיחות או תסמינים אחרים, ייתכן שיהיה צורך לעקור אותה.
השימוש בחידושים ובטכנולוגיות מתקדמות בטיפולי שיניים מגוונים, כולל עקירת שיניים, מציע למטופלים אפשרויות טיפול בטוחות, מהירות ונוחות יותר. חידוש פורץ דרך שכזה הוא מיקרוכירורגיה באמצעות שילוב של שימוש במיקרוסקופ טיפולי עם סוגים שונים של לייזרים.
זו גישה חדשנית שהגדירה מחדש את הדרך בה מבוצעים טיפולי שיניים. השילוב של מיקרוסקופ דנטלי – המציע הגדלה ודיוק משופרים – יחד עם שימוש בסוגים שונים של לייזרים, כגון לייזר דיודה או לייזר ארביום, מאפשר לרופאי שיניים לבצע הליכים דנטליים מורכבים ברמת דיוק שלא הייתה קודם.
השימוש בלייזרים במיקרוכירורגיה דנטלית מאפשר הליכים זעיר פולשניים, שכן אנרגיית האור הממוקדת יכולה להסיר רקמה במדויק, עם מינימום נזק לאזורים שמסביב. ללייזרים יש גם אפקט צריבה, המסייע בהפחתת דימומים, בקידום ריפוי מהיר יותר, ובמזעור אי הנוחות למטופלים לאחר ההליך. השילוב החדשני חולל מהפכה בטיפולי השיניים, ואיפשר רמה חדשה של יעילות בטיפול בפה.
השילוב של הגישה המיקרוסקופית עם רפואת שיניים בלייזר הוא שילוב מנצח כי הוא רותם את דיוק האבחנה בעזרת המיקרוסקופ לאפשרות של דיוק בטיפול עם טכנולוגיית לייזר, מה שמשפר באופן משמעותי את התהליך הדנטלי של חילוץ ועקירת שיניים, כולל מקרים מורכבים של חילוץ שן בינה כלואה.
הגישה המיקרוסקופית ברפואת שיניים כוללת שימוש במיקרוסקופים דנטליים בעלי עוצמה גבוהה, המאפשרים לרופא השיניים להגדיל את תצוגת אזור הניתוח, ובכך לאפשר לו לראות מפרט מדויק של השן והרקמות שמסביב. מיקרוסקופים אלה מציעים טווח הגדלה פי 3 ועד פי 39 מגודלו הטבעי של השן, ומאפשרים לרופאי שיניים לזהות אפילו את המבנים האנטומיים הקטנים ביותר, וגם שברים או זיהומים נסתרים שבעבר לא ניתן היה לזהות.
צורה מתקדמת זו של רפואת שיניים דורשת מיומנות רבה מרופא השיניים משום שהיכולת לראות את הפרטים, באזור בו יש צורך לטפל ביתר דיוק, גרמו לכך שהכלים הדנטליים והמקדחים הקטנים הוחלפו בכלים ומקדחים עוד יותר זעירים, המאפשרים לבצע טיפולי שיניים בדיוק רב, ומציעים יתרונות נוספים:
עם הנראות המשופרת שהמיקרוסקופ מספק, רופא שיניים יכול להעריך במדויק את היקף הבעיה, ולהימנע מטיפול יתר. שלא רק מועיל לבריאות הפה של המטופל, אלא גם מאפשר חיסכון כספי.
הגישה המיקרוסקופית מאפשרת טיפול ברמת דיוק גבוהה, ובכך מסייעת לשמר מבנה ורקמות שיניים בריאים מסביב לאזור המטופל, תוך הפחתת הסיכון לסיבוכים אפשריים.
השימוש במיקרוסקופ דנטלי מאפשר לרופא שיניים מיומן שליטה מלאה על ההליך. הנראות המשופרת מבטיחה שלא יהיו הפתעות במהלך הטיפול, מה שמוביל לתוצאות צפויות ומוצלחות.
רפואת שיניים בעזרת מיקרוסקופ מאפשרת לרופא לבצע פרוצדורות כירורגיות קטנות ולא פולשניות עם מינימום טראומה לרקמות הרכות. הדבר מאפשר לצמצם למינימום את אי הנוחות והכאב בזמן ההליך ולאחריו, ולקצר את זמני ההחלמה.
השימוש בטכנולוגיית לייזר חולל גם הוא מהפכה בטיפולי השיניים; הוא מציע גישה יעילה, מדויקת, ופחות פולשנית להליכי שיניים שונים. שימוש בלייזר דנטלי, הפולט אנרגיית אור ממוקדת, מציע מגוון רחב של יישומים ששינו ושפרו את הדרך בה מתבצעים טיפולי שיניים.
אחת ההשפעות הבולטות ביותר של טכנולוגיית הלייזר ברפואת שיניים היא יכולתה לשפר את היעילות והנוחות של הליכים נפוצים. אם בעבר הטיפול המסורתי של עקירת שן בינה כלואה כלל הליך כירורגי שדרש חתכים, ולעיתים אף הורדת חלקי עצם, וכמובן תפרים (ובדרך כלל לווה בתקופת החלמה עם תופעות לוואי של כאבים, נפיחות, דימום ועוד), הרי שעם כניסתה של טכנולוגיית הלייזר, לרופאי שיניים נוספה חלופה זעיר פולשנית לעקירת שיני בינה כלואות. שימוש בלייזר דנטלי עוזר בהסרה מדויקת ועדינה של רקמת החניכיים והעצם החוסמות את שן הבינה. קרן הלייזר אוטמת בו זמנית את כלי הדם וקצות העצבים, ומפחיתה דימום וכאבים לאחר הניתוח.
הסינרגיה של טכנולוגיות מתקדמות אלו, שמשולבות במרפאת השיניים ומופעלות בידיים מיומנות, גורמות לכך שטיפול שיניים מוצלח ולא כואב הופך למציאות.
- עקירת שן בינה מתבצעת תחת מיקרוסקופ טיפולי המעניק דיוק, וראות טובה יותר.
- עקירת שן בינה בשילוב של לייזר ארביום כרומיום 2780 ננו מטר אשר מונע חימום יתר של העצם ומאיץ תהליך ריפוי.
- טכניקה של כירורגיה זעיר-פולשנית הגורמת להחלמה וריפוי מהיר של המטופל.
- עקירה עם מכשיר פייזו (PIEZO-SURGERY) מיוחד לחיתוך ושחרור עצם סביב השן עם טיפים אולטראסוניים ייעודיים לפרוצדורה המדוברת. שליטה מלאה בזמן העקירה ומזעור פגיעה ברקמות הרכות לרבות פגיעה עצבית.
- שימוש בדם המטופל עצמו ליצירת טסיות עשירות בפיברין על מנת לעודד יצירת כלי דם חדשים, הגורם לריפוי מהיר של האזור לאחר העקירה.
- שימוש בתפרים נספגים ו/או בתפרים זעירים על מנת למנוע קירעה ו/או פציעה של הרקמה הרכה.
- הרמת מתלה מינימלית, ושימור סטרוקטורות אנטומיות. ֿ
- ביצוע צילום סיטי ותכנון מוקדם והכנה של הפציינט לפני העקירה.
- אפשרות לביצוע העקירה תחת הרדמה כללית או סדציה עמוקה.
- לבעלי חרדה דנטאלית אופציה לביצוע רפלקסולוגיה או הכנה פסיכולוגית מוקדמת לפני או בזמן העקירה על מנת להוריד את החרדה או המתח הנפשי.
איך עוקרים שן בינה כלואה? שלב אחרי שלב
עקירת שן בינה כלואה יכולה להיות הליך מורכב ועדין, ועדיף שיבוצע על ידי מנתח פה כירורגי או רופא שיניים מוסמך. יש בו מספר שלבים:
- הרדמה: השלב הראשון בעקירת שן בינה הוא מתן הרדמה בדרך כלל מקומית בתוך הפה, לעיתים יהיה צורך בחומר הרדמה הניתן דרך הוריד ובמקרים מורכבים אולי תידרש הרדמה מלאה.
- חתך: הרופא יבצע חתך ברקמת החניכיים כדי לחשוף את השן והעצם שמסביב.
- הסרת עצם: אם השן כלואה באופן חלקי או מלא, ייתכן שמנתח הפה יצטרך להסיר חלק מהעצם המקיפה את השן כדי לקבל גישה וכדי להסיר את השן בבטחה.
- חיתוך: אם השן גדולה מדי או מושרשת עמוק מכדי להסיר אותה בשלמותה, ייתכן שהרופא יצטרך לחתוך את השן לחתיכות קטנות יותר כדי להקל על ההסרה.
- עקירה: לאחר שהשן נחשפה כראוי, הרופא יעקור בזהירות את השן מהשקע.
- ניקוי ותפירה: לאחר עקירת השן, מנקים את השקע כדי להסיר כל פסולת או שברי שיניים שנותרו. הרופא יתפור את החתך.
- החלמה: לאחר ההליך, המטופל יקבל הנחיות ויתכן והרופא ימליץ לפי הצורך על אנטיביוטיקה ותרופות משככות כאבים.
האם כואב לעקור שן בינה?
עקירת שן בינה מבוצעת בדרך כלל בהרדמה מקומית, דרך הוריד או מלאה, מה שאומר שהאזור מסביב לשן קהה ולא חשים כאב במהלך ההליך. עם זאת, עלולים להרגיש לחץ או אי נוחות בזמן עקירת השן.
לאחר העקירה, כאשר ההרדמה פגה והאזור מתחיל להחלים עלולים לחוות אי נוחות או כאב. רופא השיניים ירשום תרופות נגד כאב .
חלק מהאנשים עלולים לחוות יותר כאב או אי נוחות מאחרים. לגופו של עניין \ה תלוי במיקום השן, במורכבות העקירה ובסבולת אישית לכאב. עם זאת, רוב האנשים מגלים שאי הנוחות ניתנת לניהול באמצעות תרופות כאב מתאימות וטיפול ביתי.
סיכונים וסיבוכים שכדאי להכיר
כמו בכל הליך רפואי, ישנם סיכונים וסיבוכים אפשריים הקשורים לעקירת שן בינה כלואה.
- כאב ונפיחות: שכיחים לאחר עקירת שן בינה, ובדרך כלל חולפים תוך מספר ימים עד שבוע.
- דימום: נפוץ לאחר עקירת שן בינה, ובדרך כלל נפסק תוך מספר שעות.
- זיהום: סיבוך פוטנציאלי של עקירת שן בינה. רופא השיניים עשוי לרשום אנטיביוטיקה כדי לסייע במניעת זיהום, וחשוב לעקוב אחר כל ההנחיות שלאחר הניתוח כדי למזער את הסיכון לזיהום.
- נזק עצבי: במקרים נדירים, עצבים בלסת או בפה עלולים להינזק במהלך עקירת שן בינה, מה שיוביל לחוסר תחושה או עקצוץ בשפתיים, בלשון או בלחיים. זה בדרך כלל זמני אבל במקרים נדירים זה יכול להיות קבוע.
- בעיות בסינוסים: אם שן בינה כלואה בלסת העליונה וממוקמת ליד הסינוסים, עקירה עלולה להוביל לבעיות בסינוסים, כגון כאבי סינוסים, לחץ או זיהום.
- מכתשית יבשה: מצב שבו לא נוצר קריש דם בשקע לאחר העקירה או שהוא התנתק או מתמוסס, ומותיר את העצם חשופה. זה גם מעכב את הריפוי של המקום, וגם חושף אותו לשאריות מזון, חיידקים וזיהום, מה שיכול לגרום לכאבים עזים.
- נוקשות הלסת: נוקשות בלסת או תנועת לסת מוגבלת עשויה להתרחש לאחר עקירת שן בינה, אך בדרך כלל חולפת תוך מספר ימים עד שבוע.
הנחיות לאחר עקירת שן בינה כלואה
לאחר עקירת שן בינה כלואה, חשוב לעקוב אחר הוראות רופא השיניים כדי להבטיח ריפוי תקין ולמנוע סיבוכים:
- לנשוך על הגזה המונחת מעל מקום העקירה במשך כ-30 דקות לאחר ההליך. אם הדימום נמשך, החלף בגזה חדשה לעוד 30 דקות נוספות.
- להימנע משטיפה או יריקה במשך 24 השעות הראשונות מכיוון שהדבר עלול לעקור את קריש הדם ולעכב את הריפוי.
- להניח שקית קרח על החלק החיצוני של הלחי לסירוגין במשך 24 השעות הראשונות כדי להפחית את הנפיחות.
- לקחת משככי כאבים כפי שנקבע על ידי רופא השיניים. ניתן ליטול תרופות נגד כאבים ללא מרשם כמו איבופרופן או פרצטמול כדי לטפל בכאב.
- לאכול מזונות רכים וקרים כמו שיקים, יוגורטים וגלידות בימים הראשונים לאחר ההליך. רצוי להימנע ממזונות קשים, לעיסים או חריפים שעלולים לגרות את מקום העקירה.
- להימנע מעישון ושתיית אלכוהול לפחות 24 שעות לאחר ההליך, מכיוון שהדבר עלול לעכב את הריפוי ולהגביר את הסיכון לזיהום.
- לשטוף את הפה במי מלח באופן תדיר ולהימנע מצחצוח שיניים 24 שעות לאחר העקירה.
- לעקוב אחר כל הנחיה נוספת שניתנה על ידי רופא השיניים, כולל נטילת אנטיביוטיקה .
חשוב לזכור! שקיים סיכון של תופעות לוואי כמו: שטפי דם, הגבלה בפתיחת הפה, נפיחות, כאב, בחילות. לקוחותנו מספרים כי לאחר יום חזרו לשיגרה מלאה ללא נפיחות ו/או כאבים.
ההיגיון היינו פשוט, ברגע שמבצעים עקירה על פי טכניקה של כירורגיה זעיר-פושלנית, בצורה מושכלת, ולא טראומטית עם טווח הגדלה מתאים והבנה של ביולוגיית הגוף, אין סיבה שהטיפול האמור יהיה כואב וטראומטי לפציינט.
