שיקום קבוע נתמך שתלים – (Implant-supported fixed prostheses) עבר מהפכות שונות במהלך 4 עשורים והפך להיות טיפול רפואי סטנדרטי בשיקום על גבי שתלים דנטליים. ההצלחה מיוחסת הודות לשתלים שעברו עיצוב מחדש עם התזה על גבי פני שטח של השתל, חלקי שיקום מתקדמים שתוכננו, שיפור מיומנות רופאים לרבות טכניקות שונות מתקדמות, וזמינות חומרי רגנרציה שונים בהשתלות דנטליות שהפכו לנחלת כלל הרופאים.
יחד עם זאת, תהליך בחירת השיקום הסופי על גבי שתל (שיקום קבוע נתמך שתלים מודבק או מוברג) מהווה את אחד ההחלטות החשובות בשיקום על גבי שתלים.
ולשני סוגי השיקום יש יתרונות וחסרונות שעליהם נעבור במאמר זה כדי שההחלטה בבחירת השיקום תהייה קלה יותר.
שיקום קבוע מודבק נתמך שתלים
יתרונות השיקום המודבק על גבי שתלים
- השיקום המודבק נותן פיצוי על שתלים שלא הוחדרו ללסת בצורה ראויה ונמצאים בהטעיה ביחס למערכת הלעיסה של המטופל. ניתן להתגבר על זווית השתלים בשיקום המודבק.
- בשיקום המודבק על גבי שתלים, ניתן לבצע שיקום פסיבי ללא לחץ על גבי המבנים מתוך ההבנה שיש שכבה שמחברת בין המבנה לכתר ע״י הדבק.
- בשיקום המודבק יש שולחן לעיסי מלא ללא חור במרכז הכתר ולכן השליטה על הסגר קלה ונוחה יותר. ניתן לשלוט בקלות בשלב של איזון סגר למטופל.
חסרונות השיקום המודבק על גבי שתלים:
- כאשר השיקום המודבק לא מדויק נוצרת שכבה (מרווח) עבה המחברת (מקום לדבק) בין הכתר למבנה. חלל זה גורם לדלל שולי ולכישלון השתלים בטווח הארוך, יתרה מזאת, להליטוסיס של חלל הפה, ולהתנתקות השחזור בטווח הקצר ו/או הארוך.
- בשיקום המודבק לא ניתן לשלוט בצורה מלאה על עודפי שאריות דבק שנלכד מתחת לחניכיים וגורם להופעת מחלת פריאימפלנטיטיס (דלקת סביב חניכיים עם פגיעה לעצם ולמערכת התאחיזה) ופרי-מוקוזיטיס (דלקת סביב חניכיים ללא פגיעה בעצם).
- מצריך מרווח בין לסת גדולה יותר (כדי שהכתר יחבוק את המבנה).
- שכיחות של התנתקות השיקום הקבוע בגלל היחלשות הדבק ו/או חוסר בחביקה.
ההבדלים העיקריים בין שיקום שיניים נשלף לבין מודבק
שיקום שיניים על ידי שתלים יכול להתבצע בשיטה נשלפת או בשיטה קבועה.
| שתלים נשלפים | שתלים קבועים |
|---|---|
| שתלים נשלפים נועדו להוצאה על ידי המטופל לצורך ניקוי. הם בדרך כלל נצמדים לרכיב ביניים המחובר לשתלים. | שתלים קבועים מודבקים לצמיתות או מוברגים על השתלים וניתן להסיר אותם רק על ידי רופא שיניים. |
| שתלים נשלפים עדיין מספקים שיפור משמעותי לעומת תותבות, אבל הם עשויים להיות בעלי חופש תנועה מסוים ויש יותר מגבלה מבחינת כוח בלעיסה. | שתלים קבועים מקנים הרבה יציבות ויכולת לעיסה גבוהה יותר בהשוואה לשתלים נשלפים. הם מחקים באופן מציאותי מאוד את התחושה והתפקוד של שיניים טבעיות. |
| בהשתלות שיניים קבועות מתקבל מראה טבעי יותר, שכן הם יוצאים דרך החניכיים כמו שיניים אמיתיות. | בהיבט האסתטי גם כן יש הבדלים. בהשתלות שיניים קבועות מתקבל מראה טבעי יותר, שכן הם יוצאים דרך החניכיים כמו שיניים אמיתיות. |
| בשתלים נשלפים קל יותר לבצע ניקוי בקביעות, מכיוון שהמטופלים יכולים להוציא אותם החוצה כדי לצחצח או להשרות אותם בנוזל ניקוי. | בשתלים קבועים יש צורך לבצע ניקוי באופן אחר שהוא למעשה יותר דומה לצחצוח שיניים. חייבים לנקות סביבם ומתחתם באופן דקדקני בזמן שהם מקובעים בפה. בדיקות שיניים במרפאה לפי הצורך לצד ניקוי מקצועי מעת לעת חשובים כדי לאפשר שימוש בשתלים לפרק הזמן הארוך ביותר. |
נדגיש כי הבחירה בין שתלים נשלפים לבין הקבועים תלויה בגורמים כגון איכות עצם הלסת, מספר השיניים החסרות, מטרות אסתטיות והמלצות הרופא.
שיקום קבוע מוברג נתמך שתלים
יתרונות השיקום המוברג על גבי שתלים:
- בשיקום המוברג, ההושבה של השיקום הקבוע ״צפויה״ יותר.
- המרווח הבין לסתי שצריך נמוך יותר (למטופלים עם סגר עמוק) בערך 4 מ”מ מרווח.
- הסרה של השחזור קלה יותר, אפשר להבריג את השחזור החוצה, לצורך תחזוקה או ניקוי.
- אפשר לבצע תיקונים מחוץ לחלל הפה במקרה הצורך ו/או לשלוח למעבדה.
- אפשר לבצע פרוצדורות כירורגיות נוספות ולהחזיר את שיקום המוברג בסיום הטיפול.
חסרונות השיקום המוברג על גבי שתלים:
- זמן ליצירת השיקום המוברג ארוך יותר.
- שחזור מוברג יקר יותר.
- פתח הברגה שנמצא בשולחן לעיסי פחות אסתטי.
לאחר סקירת המאמרים ועל פי הספרות הרפואית העדכנית עד כה, הבחירה בין השיקום המודבק לבין השיקום המוברג עדיין לא ברור, בגלל פקטורים רבים שיש לקחת בחשבון בזמן השיקום.
לכן זה מחייב אותנו כרופאים להתייחס לכל מקרה באופן אינדיבידואלי ולהתאים את השיקום הפרדקטבילי בשביל המטופלים שלנו. במאמר, נציג סוגים שונים של שחזורים במצבים שונים.
שיקום מוברג עם העמסה מאוחרת (לאחר 3 חודשים) וכולל שיקום מוברג כשחזור מעבר.
לאחר סקירת ספרות, במעקב מעל 5 שנים, נמצא 100% הצלחה במקרים של שיקום קבוע מוברג עם העמסה מאוחרת.
לאחר השתלת השתלים הדנטליים, המטופל/ת מקבל/ת שיקום זמני מוברג כשחזור מעבר, ורק לאחר תקופה של מעל 3 חודשים, מתבצעת לו העמסה מאוחרת עם שיקום קבוע מוברג. (ראה מקרה).
שיקום מוברג עם העמסה מאוחרת (לאחר 3 חודשים) ללא שיקום מוברג כשחזור מעבר
שיקום מוברג עם העמסה מאוחרת ללא שיקום מוברג זמני כשחזור מעבר, יכול לגרום לכישלונות של השתלים במקרים של מסגרת העשויה מטיטניום המתברגת על גבי השתלים.
ההעמסה מתבצעת במקרים בהם אין יציבות ראשונית של השתלים ולא ניתן להעמיס מידית שחזור מעבר על גבי השתלים עקב עומס יתר שיכול לגרום לכישלון.
שיקום מוברג עם העמסה מאוחרת (לאחר 3 חודשים) למטופלים מעשנים
על פי הספרות המקצועית, יש דיווח על אשכול של כישלונות במטופלים מעשנים אפילו במקרים של העמסה מאוחרת. ומסגרת טיטניום שמוברגת על גבי שתלים נוטה לגרום ליותר כישלונות ולאיבוד שתלים דנטליים.
סיכויי הישרדות השתלים והשיקום במעשנים קטן יותר.
שיקום מוברג עם העמסה מידית (עד 72 שעות)
על פי הדיווחים בספרות, שיקום מוברג עם העמסה מידית בעל סיכויי הצלחה של 100% במקרים של שיקום מוברג מחומר אקרילי מחוזק הנמסר כשחזור מעבר או כשחזור קבוע.
בהעמסה מידית, שחזור מוברג מאקריל סופג כוחות לעיסה טוב יותר ומפחית את הלחץ בחיבור בין השתל לעצם ובכך, מפחית את העמסת יתר וכישלון השתלים.
שיקום מוברג עם העמסה מידית (עד 72 שעות) all on 4 concept
במקרים של העמסה מידית על גבי 4 שתלים, לסוג השתל יש חשיבות בהצלחת הטיפול. לא כל שתל מתאים לשיטה זו, יציבות ראשונית של השתלים וטורק גבוהה בהחדרת שהשתל יעלו את סיכויי הישרדות השתל בחלל הפה.
על פי הספרות המקצועית, יש 100% הצלחה בשיטה זו, בשימוש של שיקום מוברג מחומר אקרילי או מסגרת ממתכת לא אצילה שמתברגת על גבי שתלים.
שתלים מוטים מצמצמים את השלוחה (cantilever) של הגשר שלא נתמך על גבי שתלים, ומונעים מחלת פריאימפלנטיטיס ולחץ על העצם ומספקים פיזור עומס טוב יותר במערכת הלעיסה.
שיקום מוברג עם העמסה מיידית (עד 72 שעות) all on 4 concept למעשנים.
למעשנים בשיקום מוברג והעמסה מידית יש יותר כישלונות, השיטה למענם פחות מומלצת.
שיקום מוברג עם העמסה מוקדמת (עד 3 חודשים)
אחד הסיבוכים ו/או הכישלונות בשיטה זו, היא התנתקות של השחזורים המאוחה למסגרת העשויה מטיטניום או שברים של מסגרת טיטניום.
העמסה מוקדמת הביאה ליותר כישלונות בשתלים דנטליים בגלל השינויים בהתאמות והאיזון הנדרש אשר גרם להפרעה בהחלמה ואוסטאו-אינטגרציה (קליטה של השתל לעצם) של השתלים הדנטליים. בגלל ריבוי הכישלונות והסיבוכים, שיטה זו לא מומלצת.
שיקום מודבק עם העמסה מידית (עד 72 שעות)
על פי הספרות המקצועית לא נצפו סיבוכים בהעמסה מידית על גבי שישה או שמונה שתלים. והמסקנה חד משמעית הייתה שמספר רב יותר של שתלים מפחית את הסיכון לכישלונות ו/או שברים בטווח הבינוני או הארוך בשיקום מודבק והעמסה מידית.
שיקום מודבק עם העמסה מוקדמת או העמסה מאוחרת .
במטופלים ברוקסיסטים שחורקים שיניים ו/או מעשנים ו/או בעלי היגיינה אורלית ירודה בעלי סיכון גבוהה יותר, אבל לא מחייב שהשתלים יכשלו.
שיקום מודבק עם העמסה מיידית (עד 72 שעות)
על פי הספרות המקצועית לא נצפו סיבוכים בהעמסה מידית על גבי שישה או שמונה שתלים. והמסקנה חד משמעית הייתה שמספר רב יותר של שתלים מפחית את הסיכון לכישלונות ו/או שברים בטווח הבינוני או הארוך בשיקום מודבק והעמסה מידית.
שיקום מודבק עם העמסה מוקדמת או העמסה מאוחרת.
במטופלים ברוקסיסטים שחורקים שיניים ו/או מעשנים ו/או בעלי היגיינה אורלית ירודה בעלי סיכון גבוהה יותר, אבל לא מחייב שהשתלים יכשלו.
מסקנה – לאחר סקירת ספרות בנושא של שיקום קבוע מודבק או מוברג, לא נמצאה אחידות דעים, יחד עם זאת, יותר כישלונות נצפו בשחזור אקרילי מאוחה למסגרת ממתכת לא אצילה מאשר בשחזור חרסינה מאוחה למתכת לא אצילה או חומר אקרילי מחוזק.
על פי מטה אנליזה של המאמרים, לא נמצא הבדל משמעותי בין שיקום קבוע מודבק לבין שיקום קובע מוברג, הנתמך על גבי שתל בודד, על גבי גשר, או על גבי שיקום פה מלא.
ובכל זאת במטה אנליזה אחרת, נמצא כי בשיקום מודבק יש יותר ספיגת עצם סביב השתל בגלל התלכדות הדבק והופעת מחלת פריאימפלנטיטיס.
שאריות דבק גורמים לסיבוכים ביולוגיים במיוחד במקרים שהשתל עמוק בחניכיים והוצאת שאריות דבק בלתי אפשרית.
במטה אנליזה אחרת, נמצא כי בשיקום הקבוע המוברג, יש שכיחות של שחרור הברגים כתוצאה מעומס יתר, שבירת ברגים, והתנתקות של שחזור חרסינה מהמסגרת לעומת השחזור המודבק.
כיום, הדעה הרווחת היא שעדיף להשתמש בשיקום המוברג מאשר בשיקום המודבק, מסיבה שיש אתם בעיות טכניות והם ברות תיקון מאשר שיקום מודבק בעל בעיות ביולוגיות (איבוד שתלים).
לסיכום
שני סוגי השחזורים על גבי שתלים (מודבק או מוברג) משפיעים על התוצאה הקלינית בדרך ייחודית להם. על פי סקירת הספרות המקצועית, אין יתרון מובהק בין השיקום המודבק לבין השיקום המוברג.
מחד גיסא, השיקום המודבק גורם לבעיות ביולוגיות (התלכדות דבק ) אשר יכול להוביל לאיבוד עצם סביב השתל, ולכישלון השתלים הדנטליים.
מאידך גיסא, השיקום המוברג גורם לבעיות טכניות (שחרור בורג, שבר של בורג) ויותר בעיות פרוסטטיות. יותר סיבוכים וכישלונות נמצאו בשיקום מוברג עם מסגרת מטיטניום. יותר סיכויי הצלחה נמצאו בהעמסה מידית מוברג על גבי 4 שתלים (לא מתאים לכולם).
השיקום המוברג קל לתיקון, ותחזוקה, לכן בעיות טכניות עדיפות על פי בעיות ביולוגיות. במקרה של שיקום מודבק, יש התייחסות מיוחדת להוצאת עודפי צמנט.
יש יותר כישלונות בגשרים עם שחזור אקריל מאוחה למתכת לא אצילה מאשר לשחזור מחרסינה מאוחה למתכת לא אצילה או שחזור אקרילי מחוזק.
יש סיבוכים וכישלונות גדולים יותר למטופלים מעשנים (לא משנה סוג השחזור) ושברים נצפו יותר במטופלים ברוקסיסטים.
ד״ר אריאל סביון מתמקד בהשתלות דנטליות בלייזר תחת מיקרוסקופ דנטלי בגישה זעיר-פולשנית, במרפאתו בראשון לציון.
סרטונים בנושא:
יתרונות מרפאת סביון מדיקל סנטר לביצוע שיקום נתמך שתלים
המרכז הרפואי סביון מדיקל סנטר נחשב לאחד הטובים מסוגו. את המרפאה מוביל ד”ר אריאל סביון, רופא שיניים עתיר הישגים עם למעלה מ-15 שנות ניסיון. ד”ר סביון, בעל תואר כפול במדעי הלייזר והשתלות שיניים מבתי ספר מהטובים בעולם, הינו בעל ניסיון וידע מקיף שמהם נהנים המטופלים המגיעים למרפאה.
כרופא שיניים עתיר ניסיון וכמנהל הרפואי של המרכז סביון מדיקל סנטר, ד”ר סביון מקדיש את מרצו המקצועי לקידום רפואת שיניים המתקדם, השתלות וטיפולי שיניים בלייזר לצד טיפולים במיקרוסקופ באיכות הגבוהה ביותר. לצד היותו רופא שיניים וותיק, הוא גם מלמד רופאי שיניים בתחומים שונים שבהן ניסיונו נחשב ליקר המציאות. למשל משמש כמדריך המוסמך היחיד בישראל מטעם מכון הלייזר הקליני העולמי, המתמקד ביישום טכנולוגיית לייזר בטיפולי שיניים.
ד”ר סביון וצוות המרפאה מעמידים לרשותכם ניסיון מצטבר רב שנים בהשתלות שיניים בכלל ובטכנולוגיות המתקדמות של טיפולי לייזר בפרט. המרכז הרפואי מעמיד לרשותכם את מיטב הידע והטכנולוגיה שמטרתם לספק לכם שירותי שיקום והשתלות גם במקרים מורכבים.
לרשותכם מערך יעוץ, ליווי אישי ותכנון תוכנית טיפול צמודה, באווירה נעימה ואישית. כמו המטופלים הוותיקים, גם אתם יכולים לסמוך על המומחיות והמסירות שתפגשו בסביון מדיקל סנטר.
