אודות כותב המאמר ד״ר אריאל סביון
ד״ר אריאל סביון רופא שיניים מעל 15 שנה, בעל תואר מאסטר כפול (גרמניה) במדעי הלייזר ומדעי האימפלנטולוגיה (שתלים דנטליים).
משמש כמנהל רפואי של תאגיד שיניים ״סביון מדיקל סנטר בע״מ. בעלים של מועדון לימודי יוקרתי master_ implant, המכשיר רופאי שיניים בתחומים שונים.
מדריך מוסמך היחידי בארץ של World Clinical Laser Institute בתחום מדעי הלייזר ברפואת שיניים בישראל.
ד״ר סביון, מוביל דעה של חברות מובילות בארץ ובעולם, חוקר ומרצה בינלאומי בתחום רפואת שיניים בלייזר, רפואת חניכיים ושתלים דנטליים.
בעידן של אינפלנטולוגיה וריבוי של השתלות דנטליות כטיפול שיגרתי, הופיעה מחלה חדשה שנקראת פרימוקוסיטיס (דלקת של רקמה רכה סביב שתלים ללא פגיעה בעצם) ו/או פריאימלנטיטיס (דלקת ו/או ספיגה של העצם המקיפה את השתל). ככל שעוברות השנים יש יותר ויותר מאמרים שמדברים על מחלת פריאימלנטיטיס, והקשר הישיר בינה לבין כישלון השתלים הדנטלים.
הסיבות להופעת מחלת פריאימפלנטיטיס ( ספיגת עצם סביב שתלים דנטליים)
- סכרת – מחלת פריאימפלנטיטיס מופיעה בחולים סיסטמיים – סוכרתיים מסוג 2 – עקב סוכרת לא מאוזנת, הגורם לפגיעה באספקת דם ולעיכוב הריפוי.
- השתלה מיידית – בשלב של ביצוע עקירות והשתלות מיידיות באופן סימולטני, יכול לגרום למחלת פריאימפלנטיטיס וספיגת עצם. לכן לא כל מקרה מתאים לביצוע השתלה מיידית. חייבת לכבד את ביולוגיה של הגוף.
- בחירה לא נכונה של קוטר השתל – בעבר, האמינו כי לאחר העקירה ככל שקוטר השתל יהיה רחב יותר כך הריפוי יהיה טוב יותר, אך לאורך השנים גילו כי ההפך הוא הנכון. כיום, בהחדרת השתל חייבים לוודא שיש עצם לפחות 2 מ״מ שתקיף את השתל. פגיעה בנתון זה תגרום לספיגת עצם ולכישלון השתל.
- מחלת חניכיים – פציינטים עם היסטוריה של מחלת חניכיים מתקדמת ו/או אגרסיבית יהיו עם סיכון גבוה יותר להופעת פריאימפלנטיטיס. לכן תחזוקה נאותה לאחר ביצוע השתלות בפציינטים אלו סופר חשובה.
- גורמים המובילים למחלת פריאימפלטיטיס יכולה להיות בעטיו של התפתחות מחלה כרונית, או בתחילת תהליך ריפוי לאחר ההשתלה, או יאטרוגני (חוסר מיומנות של הרופא המשתיל). להלן פירוט של כל גורם אשר מוביל למחלת פריאימפלנטיטיס.
מחלה כרונית הגורמת לפריאימפלנטיטיס יכולה להיות מורכבת מהיסטוריה של מחלות חניכיים, הגיינה אורלית ירודה, עישון, או סוכרת לא מאוזנת.
פריאמפלנטיטיס בתחילת תהליך ריפוי לאחר ההשתלה – יכולה להיגרם בגלל טופוגרפיה של העצם (השתל הוחדר לא בכיוון הנכון ומחוץ לפלטה), או בגלל עובי לא מספק רקמה רכה ו/או בגלל חוסר של רקמה מקורנת. נוסף לכך, אי שמירה על מרחב הביולוגי תגרום לפריאימפלנטיטיס. עיצוב השתל, סוג השתל וניקיון פני שטח של השתל תורמים לפריאימפלנטיטיס ולכישלון השתל.
ראוי להדגיש שלא מעט מאמרים מדברים על קשר ישיר בין השתלה מיידית לאחר העקירה לבין כישלון השתלים בעתיד או פריאימפלנטיטיס. ההצלחה של השתלים נמדדת לטווח ארוך מעל 10 שנים. למרות זאת פציינטים מתעקשים לבצע הכל ביום אחד.
יאטרוגני – חוסר מיומנות רופא בביצוע השתלה דנטלית ו/או בניית תוכנית טיפול לא נכונה ו/או אי כיבוד ביולוגיה של הגוף, ו/או עודפי צמנט יכולים לגרום למחלת פריאימפלנטיטיס.
ספיגת עצם סביב השתלים עדיין לא ברורה במלואה, אבל מחובתו של המשתיל הוא לעבוד ע״פ כללים מקובלים, וע״פ מאמרים מעודכנים. רפואת שיניים בכלל ותחום של השתלות דנטליות בפרט עוברות מהפכות בתחום המחקרי על בסיס יומיומי. לכן ישנה חשיבות מכרעת ברופא שיניים מעודכן.
אבחנה נכונה מחלת פריאימפלנטיטיס - ישנם מספר פרמטרים לאבחנה
- בדיקה עם מחדר הבודק את עומק הכיס,
- בדיקת דימום בעת החדרת המחדר,
בדיקת הפרשת מוגלה מאזור המודלק,
בדיקת ניידות השתל,
בדיקת צילום אבחנתי -ביצוע צילום פריאפקאלי המדגים ספיגת עצם סביב השתל.
המטרות בטיפול של מחלת פריאמפלטיטיס
טיהור השתל המזוהם הגורם למחלת פריאימפלנטיטיס.
עצירת התפשטות של ספיגת עצם לכיוון אפקס (קצה) של השתל
לשפר את הטופוגרפיה של העצם
לגרום לאוסטאואינטגרציה (בנייה של העצם) מחודשת סביב השתל.
לבסס תחזוקה נאותה ומעקב אחר הגיינה אורלית.
סוגי הטיפולים במחלת פריאימפלנטיטיס
- טיפול כירורגי או לא כירורגי
טיפול מכני או טיפול כימי
רסקטיבי או רגנרטיבי
טיפול לא כירורגי – ביצוע שטיפות עם כלורקסידין, מתן אנטביוטיקה באופן סיסטמי או מקומי, שימוש בלייזר. המחקרים מראים שאין שיפור משמעותי במחלת פריאימלנטיסיס.
טיפול כירורגי – פתיחת מטלה לצורך גישה לאזור המזוהם, ניקוי והוצאת רקמה דלקתית, הוצאת השתל או השארת השתל ובניית עצם לחידוש אוסטאואינטגרציה.
טיפול מכני – טיפול מכני ע״י קיורטות ממתכת או ללא מתכת, ניקוי באמצעות טיפים אולטרא סונים של פני שטח השתל, ניקוי עם גומי ופלואור, הזרקה של אבקת אוויר של גליצין, שימוש במברשת טיטניום, שימוש בלייזר, או השחזת הסלילים עם מקדח יהלום.
טיפול כימי – חומצה פוספורית, טטראציקלין, מי חמצן, כלורקסידין, מים פזיולוגיים.
טיפול רסקטיבי – פתיחת מטלה סביב השתל המזוהם, הוצאת רקמה דלקתית, עיצוב של העצם, ניקוי הסלילים עם מקדח יהלום ומעקב. ללא בנייה של עצם סביב השתל או יריעת קולגן.
טיפול רגנרטיבי – פתיחת מטלה סביב השתל המזוהם, ניקוי פני שטח של השתל מפני זיהום, בנייה מחדש של עצם אוטוגנית סביב השתל שהיה נגוע בדלקת. שימוש ביריעת קולגן נספגת כמחסום מפני פיברובלסטים. חשוב לזכור! שאי טהור ראוי מאנדוטוקסינים או זיהום של פני שטח השתל לא ייווצר תיקון ביולוגי חדש או תיווצר עצם סביב השתל.
מהו הטיפול האפקטיבי היום –
ביצוע טיפול לא אפקטיבי ואי טיהור מלא של ביופילם מפני שטח של השתל ימנע תיקון ביולוגי או בנייה מחדש של העצם סביב השתל.
הפרוטוקול העדכני בטיפול במחלת פריאימפלנטיטיס
הוצאה או הסרת שחזור קיים על גבי השתל המזוהם,
-
טיפול בשיטה כירורגית – פתיחה של מטלה סביב השתל המזוהם, גישה לאזור המזוהם,
-
הוצאת רקמה דלקתית והכנה של האזור הנגוע והספוג.
-
טיהור של פני השטח של השתל מאנדוטוקסינים – חשוב מאוד!!!
-
אימפלנט-פלסטיה – השחזת סלילים עם מקדח, וליטוש של פני שטח
-
טיפול כימי עם חומצה פוספורית כדקה לאחר שהסלילים לוטשו,
-
שטיפה עם מים פזיולוגים סטריליים,
-
טיפול רגנרטיבי המורכב מבנייה של עצם אוטוגנית (מקור אדם) ויריעת קולגן נספגת או טיפול רסקטיבי ללא הוספת עצם.
-
עיבוי של רקמה רכה – תורם כמחסום והגנה מפני פלאק ושאריות מזון.
-
תחזוקה – מעקב כל שלושה חודשים, הדרכה להגיינה אורלית, שליטה על הפלורה האורלית, ניקוי עם סילונית ומברשת חשמלית, ללא תחזוקה נאותה כל הטיפול במחלת פריאימפלנטיטיס יכשל.
המאמר חובר ע״י ד״ר אריאל סביון על מנת להמחיש את הבעתיות בהחדרת שתלים דנטליים, והחשיבות בשמירה על השן הקיימת בחלל הפה. לכן במרפאת סביון קליניק דוגלים ברפואת שיניים זעירה ולא פולשנית כדי לשמר את השן לטווח ארוך של שנים. אך יחד עם זאת אנו יודעים להתמודד עם כל בעיה. אנו לא חוסכים שלבים למטופלנו ועובדים רק ע״פ פרוטוקול קיים ובכך מקטינים את אחוז הכישלונות.
במרפאתנו כל פציינט עובר בדיקה קפדנית וליווי מתחילת התהליך ועד סופו. לכל פציינט מקבל הסבר על אופן הטיפול ועל מהות הטיפול לפני תחילת הטיפולים. כל השיקולים נלקחים בחשבון. ״מחשבה תחילה מפתח להצלחה״
